【漢語大詞典●弭節】
<P align=center>【漢語大詞典●弭節】<p><br>1.駐節,停車。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>節,車行的節度。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『楚辭·離騷』:“吾令羲和弭節兮,望崦嵫而勿迫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>洪興祖補注:“弭,止也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>馬茂元注:“弭節,猶言停車不進。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝宋顏延之『祭屈原文』:“訪懷沙之淵,得捐珮之浦,弭節羅潭,艤舟汨渚。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『次韻孔文仲推官見贈』:“候吏報君來,弭節江之湄。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明歸有光『東隅說』:“弭節乎暘谷之地,總轡乎扶桑之墟。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸黃遵憲『度遼將軍歌』:“自從弭節駐雞林,所部精兵皆百鍊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.少停,一會兒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『文選·宋玉<高唐賦>』:“飛鳥未及起,走獸未及發,弭節奄忽,蹄足灑血。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>李周翰注:“弭節,猶少時也,言鳥獸未及遠飛走,少時之間,蹄足之上皆以灑血。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.駕馭車子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『文選·張衡<東京賦>』:“大丙弭節,風后陪乘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>薛綜注引高誘曰:“二人,太乙之御也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>三國魏曹植『應詔』詩:“將朝聖王,匪敢晏寧,弭節長騖,指日遄征。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐虞世南『從軍行』之二:“塗山烽候驚,弭節度龍城。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韋應物『寄大梁諸友』詩:“分竹守南譙,弭節過梁池。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]