【漢語大詞典●孤冷】
<P align=center>【漢語大詞典●孤冷】<p><br>1.孤僻,不合群。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸袁枚『隨園詩話』卷九:“余『寄懷』云:‘一飯矜嚴常選客,半生孤冷不宜花。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸鈕琇『觚賸·憤僧投池』:“<孫偀>性孤冷,不喜諧俗。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.孤單寂寞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>郁達夫『沉淪』:“他近來覺得孤冷得可憐。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]