【漢語大詞典●孤劭】
本帖最後由 三才 於 2013-6-22 07:59 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●孤劭</FONT>】</FONT><P><BR>亦作“孤卲”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>謂潔身自好。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦謂自強;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>自勵。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝齊謝朓『和王長史臥病』:“淸風豈孤劭,功遂懷增阿。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝梁蕭秀『臨荊州下招隱逸教』:“昔伯武貞堅,就仕河內;</STRONG><STRONG>史雲孤劭,屈志陳留。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐許敬宗『唐幷州都督鄂國公尉遲恭碑』:“貞心孤卲,猛志橫飛;</STRONG><STRONG>長戈參捷,雄戟雙揮。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]