【漢語大詞典●學尙】
<P align=center>【漢語大詞典●學尙】<p><br>1.學問高深。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『魏書·楊播傳』:“自昱已下,率多學尙,時人莫不欽羨焉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『北史·韋伯昕傳』:“韋伯昕,京兆杜陵人,學尙有壯氣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『陳書·張種傳』:“淸虛學尙,種有其風。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.學問;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
學識。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『魏書·裴延儁傳』:“兄弟幷有學尙,與父同時遇害。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『北史·元暉業傳』:“暉業弟昭業,頗有學尙,位諫議大夫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]