【漢語大詞典●姒】
本帖最後由 三才 於 2013-6-30 17:20 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●姒</FONT>】</FONT><P><BR>①[sìㄙˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>[『廣韻』詳里切,上止,邪。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦作“娰”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>1.古時稱姉爲姒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>漢劉向『列女傳·魯公乘姒』:“魯公乘姒者,魯公乘子皮之姒也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.古代妯娌間,以兄妻爲姒,弟妻爲娣;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>相謂亦曰姒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『左傳·昭公二十八年』:“伯石始生,子容之母走謁諸姑曰:‘長叔姒生男。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>杜預注:“子容母,叔向嫂,伯華妻也。</STRONG><STRONG>兄弟之妻相謂姒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韓愈『李君墓志銘』:“其德行曰:事其兄如事其父,其行不敢有出焉;</STRONG><STRONG>其夫人事其姒如事其姑,其於家不敢有專焉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『資治通鑑·唐昭宗乾寧四年』:“全忠以得瑾妻告之。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>夫人請見之,瑾妻拜,夫人答拜,且泣曰:‘兗鄆與司空同姓,約爲兄弟,以小故恨望,起兵相攻,使吾姒辱於此。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>胡三省注:“長婦曰姒,又兄弟之妻相互曰姒。</STRONG><STRONG>互相尊稱之辭也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.古代同夫諸妾稱長者曰姒,幼者曰娣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『爾雅·釋親』:“女子同出,謂先生爲姒,後生爲娣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>郭璞注:“同出,謂俱嫁事一夫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“娣姒”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.姓。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『史記·夏本紀』:“禹爲姒姓。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]