【漢語大詞典●幽州】
<P align=center>【漢語大詞典●幽州】<p><br>1.亦作“幽洲”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>古九州之一。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『周禮·夏官·職方氏』:“東北曰幽州。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『爾雅·釋地』:“燕曰幽州。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>“燕”指戰國燕地,即今河北北部及遼寧一帶。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『書·舜典』:“流共工於幽洲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔傳:“象恭滔天,足以惑世,故流放之幽洲北裔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.州名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>漢武帝所置十三部刺史之一。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>東漢治所在薊縣(今北京城西南)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>轄境相當今河北北部及遼寧等地。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]