【漢語大詞典●幽明】
本帖最後由 三才 於 2013-7-27 15:58 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●幽明</FONT>】</FONT><P><BR>1.指有形和無形的事物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『易·繫辭上』:“仰以觀於天文,俯以察於地理,是故知幽明之故。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>韓康伯注:“幽明者,有形無形之象。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『與錢濟明』之三:“神藥希代之寶,理貫幽明,未敢輕議。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.指晝夜;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>陰陽。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『禮記·祭義』:“祭日於壇,祭月於坎,以別幽明,以制上下。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄭玄注:“幽明者,謂日照晝,月照夜。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『史記·五帝本紀』:“順天地之紀,幽明之占,死生之說,存亡之難。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>張守節正義:“幽,陰;</STRONG><STRONG>明,陽也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>魯迅『<兩地書>序言』:“<我們>所講的又不外乎學校風潮,本身情況,飯菜好壞,天氣陰晴,而最壞的是我們當日居漫天幕中,幽明莫辨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.指生與死;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>陰間與人間。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐元稹『江陵三夢』詩:“平生每相夢,不省兩相知,況乃幽陰隔,夢魂徒爾爲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『太平廣記』卷四八九引唐無名氏『冥音錄』:“幽明路異,人鬼道殊,今者人事相接,亦萬代一時,非偶然也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.人與鬼神。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李白『溧陽瀨水貞義女碑銘』:“皇唐葉有六聖,再造八極,鏡照萬方,幽明咸熙。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋王安石『全椒張公有詩在北山西庵僧者墁之悵然有感』:“幽明永隔休炊黍,眞俗相妨久絶弦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·神女』:“家君感大德,無以相報,欲以妹子附爲婚姻,恐以幽明見嫌也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>5.指善惡;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>賢愚。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『書·舜典』:“三載考績,三考黜陟幽明。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔傳:“三年有成,故以考功;</STRONG><STRONG>九歲,則能否、幽明有別,黜退其幽者,升進其明者。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋曾鞏『蔡燡河南運判制』:“夫均通貨食,使物有羨贏;</STRONG><STRONG>審覈幽明,使人知勸畏。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]