【漢語大詞典●幽陋】
<P align=center>【漢語大詞典●幽陋】<p><br>1.卑微。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦指卑微而被埋沒的人才。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『後漢書·黨錮傳·范滂』:“顯薦異節,抽撥幽陋。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋范仲淹『祭蔡侍郞文』:“顧幽陋之何階,亦卑飛於牓中。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.爲自謙之詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>前蜀杜光庭『孫途司馬本命醮詞』:“臣自惟幽陋,仰荷裁成,獲備冠裳,每憂叨竊。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]