【漢語大詞典●幽貞】
<P align=center>【漢語大詞典●幽貞】<p><br>1.語出『易·履』:“履道坦坦,幽人貞吉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>后多以“幽貞”指隱士。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝宋顏延之『拜陵廟作』詩:“幼壯困孤介,末暮謝幽貞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韓愈『復志賦』:“假大龜以視兆兮,求幽貞之所廬。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸劉大櫆『方府君墓志銘』:“近代以來,貴祿仕而賤幽貞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.指高潔堅貞的節操。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸張之洞『讀史絕句』:“伯玉幽貞孤竹詠,延淸鯁直老松詩。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]