【漢語大詞典●幽宮】
<P align=center>【漢語大詞典●幽宮】<p><br>1.深宮。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐王勃『春思賦』:“春之所感深矣……豈徒幽宮狹路,陌上桑間而已哉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『後赤壁賦』:“攀棲鶻之危巢,俯馮夷之幽宮。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.謂墳墓。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐王維『過秦皇墓』詩:“古墓成蒼嶺,幽宮象紫臺。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋王安石『大理寺丞楊君墓志銘』:“納銘幽宮,以慰其子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸方苞『陳依宣墓志銘』:“我言無飾,以奠幽宮。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]