【漢語大詞典●幽冤】
<P align=center>【漢語大詞典●幽冤】<p><br>1.深冤。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐崔湜『景龍二年春日赴襄陽途中言志』詩:“天道何期平,幽冤終見明。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>前蜀杜光庭『馬尙書醮詞』:“故殺誤傷,慮構幽冤之咎。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.指蒙受深冤的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『舊五代史·唐書·明宗紀五』:“今減常膳十日,以謝幽冤。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]