【漢語大詞典●幽會】
<P align=center>【漢語大詞典●幽會】<p><br>1.冥悟。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝梁武帝『上云樂·方丈曲』:“金書發幽會,碧簡吐玄門。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.在幽勝處聚會。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐白居易『酬王十八李大見招遊山』詩:“自憐幽會心期阻,復愧嘉招書信頻。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.指相愛男女的私會。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐元稹『鶯鶯傳』:“幽會未終,驚魂已斷。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·香玉』:“借此與風流士長作幽會,亦佳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>柳靑『創業史』第一部結局:“這個念頭,自從五月之夜不愉快的幽會中從她腦里萌起以后,她就再用鐵鑷子也夾不出去了。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]