【漢語大詞典●幽繫】
<P align=center>【漢語大詞典●幽繫】<p><br>囚禁;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
拘囚。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『三國志·吳志·孫輔傳』:“輔遣使與曹公相聞,事覺,權幽繫之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉葛洪『抱朴子·交際』:“其見受也,則踴悅過於幽繫之遇赦。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『明史·潘季馴傳』:“居正歿,家屬盡幽繫,子敬修自縊死。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]