【漢語大詞典●王子】
本帖最後由 三才 於 2013-7-27 21:25 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●王子</FONT>】</FONT><P><BR>1.天子或王的兒子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『書·微子』:“父師若曰:‘王子,天毒降災荒殷邦。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔傳:“微子,帝乙元子,故曰王子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『呂氏春秋·至忠』:“吳王欲殺王子慶忌。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>北周庾信『哀江南賦』:“灞陵夜獵,猶是故時將軍;</STRONG><STRONG>咸陽布衣,非獨思歸王子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐杜甫『送李卿曄』詩:“王子思歸日,長安已亂兵。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.稱東晉王氏子弟。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李賀『惱公』詩:“春遲王子態,鶯囀謝娘慵。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王琦汇解:“曾益曰:‘王子謂王凝之。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>琦意:王子謂東晉時王氏子弟。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋梅堯臣『曆陽過劐杜挺之遂約同入汴』詩:“人說維摩居士病,我同王子雪舟來。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>朱東潤注:“『世說新語』‘王子猷居山陰,夜大雪,忽憶戴安道,即便夜乘小船就之’。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>后亦爲對王姓男子的美稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇轍『將還江州王生家飲別』詩:“繫舟枯木根,會面兩王子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.稱王子喬。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐吳筠『緱山廟』詩:“逶遲轘轅側,仰望緱山際。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王子謝時人,笙歌此賓帝。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸樊增祥『戲贈王子裳太守』詩:“王子控鶴來,吹笙載還家。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參見“王子喬”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.復姓。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>春秋有王子狐。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>見『通志·氏族五』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]