【漢語大詞典●王公】
本帖最後由 三才 於 2013-7-27 21:35 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●王公</FONT>】</FONT><P><BR>1.天子與諸侯。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『易·坎』:“王公設險,以守其國。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『周禮·考工記序』:“坐而論道,謂之王公。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄭玄注:“天子,諸侯。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『國語·周語中』:“王公立飫,則有房烝。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>韋昭注:“王,王子;</STRONG><STRONG>公,諸侯也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.被封爲王爵和公爵者。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦泛指達官貴人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐韓愈『荊潭唱和詩』序:“至若王公貴人,氣滿志得,非性能而好之,則不暇以爲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸淩揚藻『蠡勺編·印章』:“迨時易代遷,即王公將帥之章,得其文者,或未注視。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.猶王事。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>指文王的功業。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>公,通“功”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『詩·大雅·文王有聲』:“王公伊濯,維豊之垣。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄭玄注:“公,事也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>朱熹集傳:“公,功也。</STRONG><STRONG>王之功所以著明者,以其能築此豊之垣故爾。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.淸親王、郡王、貝勒、貝子、鎮國公、輔國公六等封爵的統稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>魯迅『集外集拾遺補編·拳術與拳匪』:“蔡先生確非滿淸王公,但現在是否主持打拳,我實不得而知。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>參閱『淸史稿·職官志四』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]