【漢語大詞典●玉色】
本帖最後由 三才 於 2013-8-3 16:23 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●玉色</FONT>】</FONT><P><BR>1.玉的顏色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『南史·夷貊傳上·海南諸國』:“晉義熙初,始遣使獻玉像,像高四尺二寸,玉色潔潤,形制殊特。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋戴復古『題鄭寧夫<玉軒詩卷>』詩:“玉聲貴淸越,玉色愛純粹。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『二刻拍案驚奇』卷十七:“百祿取來逐件一看,看那(玉筆管)玉色是幾百年出土之物。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.比喩容色不變。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『禮記·玉藻』:“戎容曁曁……山立,時行,盛氣顛實揚休,玉色。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鄭玄注:“色不變也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孔穎達疏:“玉色者,軍尙嚴肅,故色不變動,常使如玉也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>3.比喩堅貞的操守。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『楚辭·東方朔<七諫·自悲>』:“邪氣入而感內兮,施玉色而外淫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>王逸注:“淫,潤也。</STRONG><STRONG>言讒邪之言雖自內感己志而猶不變,玉色外潤而內愈明也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『三國志·魏志·管寧傳』:“經危蹈險,不易其節;</STRONG><STRONG>金聲玉色,久而彌彰。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>4.比喩美貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉王嘉『拾遺記·後漢』:“<靈帝>乘船以遊漾,使宮人乘之,選玉色輕體者,以執篙檝,搖漾於渠中。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李白『南都行』:“麗華秀玉色,漢女嬌朱顔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸余懷『板橋雜記·軼事』:“三娘長身玉色,倭墮如雲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>5.借指美女。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李白『怨歌行』:“君王選玉色,侍寢金屛中。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋晏殊『拂霓裳』詞:“鈿函封大國,玉色受絲綸。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>6.尊稱帝王容顏。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『贈寫御容妙善師』詩:“天容玉色誰敢畫?</STRONG><STRONG>老師古寺晝閉房。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋邵博『聞見後錄』卷一:“日色甚熾,埃霧漲天,帝玉色不怡。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋劉克莊『滿江紅·四首幷和實之』詞:“往日封章,曾聳動,君王玉色。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>7.對他人容顏的敬稱,猶言尊顏。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐朱晝『喜陳懿老示新制』詩:“一別一千日,一日十二憶。</STRONG><STRONG>苦心無閒時,今夕見玉色。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明劉基『郁離子·九難』:“竊聞先生久矣,今幸得覿玉色。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>8.瑩白色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋梅堯臣『和永叔內翰思白兔答憶鶴雜言』:“待將枝條與人折,憶著家中玉色兔。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>元葉顒『故圃梅花』詩:“身世水雲鄕,冰肌玉色裳。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>9.繪畫上稱粉綠色爲玉色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明陶宗儀『輟耕錄·寫像訣』:“玉色,用粉入高三綠合。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]