【漢語大詞典●玉羽】
<P align=center>【漢語大詞典●玉羽】<p><br>1.潔白的羽翼。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>南朝宋鮑照『舞鶴賦』:“疊霜毛而弄影,振玉羽而臨霞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐杜甫『鷗』詩:“却思翻玉羽,隨意點春苗。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋蘇軾『再和潛師』詩:“惟有飛來雙白鷺,玉羽瓊枝鬭淸好。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.指箭羽。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐李端『度關山』詩:“拔劍金星出,彎弧玉羽鳴。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]