【漢語大詞典●玉枕】
<P align=center>【漢語大詞典●玉枕】<p><br>1.玉制或玉飾的枕頭。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>亦用作瓷枕、石枕的美稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『晉書·王澄傳』:“澄左右有二十人,持鐵馬鞭爲衛,澄手甞捉玉枕以自防,故敦(王敦)未之得發。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐胡曾『車遙遙』詩:“玉枕夜殘魚信絶,金鈿秋盡雁書遙。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋李淸照『醉花陰』詞:“玉枕紗廚,半夜涼初透。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明陳子龍『少年遊·春情』詞:“玉枕寒深,冰綃香淺,無計與多情。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.指玉枕骨。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『舊唐書·方伎傳·袁天綱』:“天綱曰:‘馬侍御伏犀貫腦,兼有玉枕,又背如負物,當富貴不可言。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.見“玉枕穴”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]