【漢語大詞典●玉漏】
<P align=center>【漢語大詞典●玉漏】<p><br>古代計時漏壺的美稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐蘇味道『正月十五夜』詩:“金吾不禁夜,玉漏莫相催。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋楊萬里『病中夜坐』詩:“玉漏聽來更二點,燭花剪了暈重開。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸厲鶚『拆桂令·題殿畫乞巧圖』散曲:“聽玉漏遲遲五更,拜銀灣脈脈雙星。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>龔騫『無題』詩:“玉漏有聲沈畫角,金釵無計叩重門。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]