【漢語大詞典●玢璘】
<P align=center>【漢語大詞典●玢璘】<p><br>文采貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『古文苑·黃香<九宮賦>』:“蚩尤之倫,玢璘而要斑斕。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>章樵注:“玢璘,音彬隣,文采皃。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐徐商『賀襄陽副使節判同加章綬』詩:“晴日照旗紅灼爍,韶光入隊影玢璘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>淸薛福成『祭莫侶亭先生文』:“精心硏覈,萬卷玢璘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>陳去病『有懷劉三鈍劍匣子』詩:“長才擅三絶,寫作何玢璘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]